מה מסתתר מאחורי המושג ADHD?

בכל דור עולה לראש רשימת המחלות מושג חדש ותחתיו יש נטייה לתיוג קבוצות של אנשים.
כיום ADHD הוא מהמדוברים:
בואו נזכור שהדור שלנו הוא דור אינסטנט- הכל עכשיו ומהר. יש הצפה של גירויים מהמדיה: טלוויזיה, רדיו, מחשב, פלאפון וכ"ו.
ילד שנולד צריך די מהר להשתלב בקצב המהיר של המשפחה, הקהילה, בית הספר, עולם העבודה. יש כאלו שיותר קל עבורם או שהם "משחקים אותה" ואח"כ משלמים את המחיר ויש כאלו שיותר מעודנים, יותר רגישים ולא מתאים להם הקצב הזה.
למשל: ילד נולד למשפחה שבבוקר ההורים ממהרים לעבודה, הם לחוצים להגיע בזמן ומלחיצים אותו להתלבש מהר, לצחצח שינים, לשתות, לקחת את הילקוט. והוא עדיין לא התעורר לבוקר חדש. הקצב שלו אחר. המירוץ הזה על הבוקר גורם לו להתבלבל ולשכוח ואז באה הביקורת של ההורים כלפיו, האכזבה מההתנהלות שלו, ואם במקרה יש לו אח שהוא בנוי ממש לקצב המהיר של הוריו אז בכלל הוא מרגיש קטן ושונה.
נניח שנשים אמן בחברת הייטק איזה ציור הוא כבר יצייר?

הסימפטומים שמאפיינים ילדים עם בעיות קשב וריכוז הם:
אינטיליגנטים מעל לממוצע, כשיש להם אתגר הם ממוקדי מטרה, הם בעלי יכולת לתקשורת בינאישית , הם חברים טובים ונאמנים ומוכנים תמיד לעזור לזולת.
הקשיים שלהם הם: מתלהבים בהתחלה ואין להם מספיק אנרגיה לסיים משימה, משתעממים מהר, קשה להם לארגן את עצמם בנושא הזמן, יש להם מצבי רוח משתנים, יש בעיה עם גבולות.

כל מאפיין שצוין יכול להיות מתאים בנפרד לכל אחד מאתנו ואנו מתמודדים. ההגדרה הכוללת ששמה סטיגמה על ילדים אלו ככאלה חוטאת להם והם משלמים את המחיר .
בכלל הצורך להכליל ולמצוא ממוצע שהוא נכון לכולם ,ואם ילד לא מתנהג לפי הנורמה הוא חריג מביאה לאי התחשבות בייחודיות של הפרט.
אם באמת ילד כזה הוא רגיש ואוהב לעזור ולרצות, יש לחזק בו את התכונות של יכולת להיות קשוב לצרכיו לפני צרכי האחר ולדעת לשים גבולות.
אם הוא משתעמם וחסר שקט , נחזק אותו בנקודה הזאת ונעזור לו להעריך את עצמו , לפתח בו את היכולת היצירתית שלו כדי לתעל את האנרגיה משעמום ליצירתיות.
במקום לשים אותו בכתה מיוחדת ולתת לו תרופות הרגעה , ולשחרר את ההורים לרוץ לעבודה ולתחרות היומיומית, נטפח אותו ואת כישוריו היזמיים ונעלה את הדימוי העצמי שלו. כי הוא יכול לתרום לחברה ולאנושות בגדול.
ילדי שנות התשעים חוו מלחמות וסבל והיו חייבים להיות מחושלים וחזקים. ילידי שנות ה 2000 נחנו ברגישות רבה יותר, חמלה והתחשבות בשני, ותפקידם לעדן אותנו במקום שאנו נקשה אותם וננסה להכניס אותם לתלם שמגביל וחוסם אותם.
התכונות של ילדי האינדיגו מאוד דומות לסימפטומים שמאפיינים את ילדי ה ADHD .
ההמלצה גם אצלם להיות קשוב לרגישות הייחודית שלהם, לטפל בהם ברפואה אלטרנטיבית , ולהבין שהם באו לכאן להעלות את התדר האנרגטי של התודעה העולמית.
אנחנו נכנסים לעידן הדלי – עידן של רוחניות, חדשנות, אינדיבידואליות, תבונה.

נכון, יש מתח , יש לחצים, יש דרישות ומגבלות בחיים.
בל נשכח את תפקידנו המשמעותי , בעיקר כהורים ומורים בחינוך דור העתיד והוא מורכב מיחידים. כל ילד הוא מיוחד, יש לו תכונות אופי אחרות, התנהגות אחרת ושביל מיוחד בו הוא צועד.
עלינו לתמוך בו להיות כפי שהוא, לבטא את עצמו ולחזק אותו לעולם
לפני הרבה שנים למדו בבית הספר את היצירה "לביבות" של טשרניחובסקי.
איך ברוסיה ניסו לחנך את כל הילדים בדיוק אותו דבר.
הקמח שהסבתא ערמה על שולחן המטבח להכנת הלביבות היה לבן וטהור, כמו נכדתה רייזה"לה כשנולדה. ולאט לאט היא מוסיפה את הביצים והמים ולשה את הבצק, יוצרת ממנו עיגולים עיגולים בעזרת הכוס. בדיוק כמו רייזה"לה שכבר תלמידה בבית הספר. ובסוף היא מכניסה את הכדורים לשמן הרותח וכולן יוצאות שוות.
מאז עברו הרבה שנים. העולם השתנה, יש מודעות גדולה לחופש הפרט ולביטוי חפשי וייחודי של כל אחד ואחד. יש דגש על חינוך באהבה וחמלה, על פתיחות ושונות. על עידוד ותמיכה וסובלנות.

תורתו של ד"ר באך מבוססת על ערכים אלו ויש לנו המטפלים את תמציות הפרחים שמתאימות לטפל בכל אחד להתפתח עפ"י צו ליבו ונפשו, ואת הנסיון לאזן את הסביבה הקרובה שמשפיעה ותורמת לעיצובו.


פנינה שמעוני